כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות לאחר שבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 480 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.
ביום 22.6.07, יום שישי בשבוע, בשעות אחר הצהריים, קיבל מפקח ארז אפק (להלן-
מפקח אפק
או אפק ) דיווח ממתנ"א דרום על רכב מסוג מיצובישי,מ.ר.חלקי (בחלק האמצעי) הינו 687, הנוסע בזיגזג ומשתולל בכביש. אפק נסע דרומה על כביש 4 עד מחלף יבנה ולא איתר הרכב, הוא חזר צפונה ובשעה 16:50 איתר רכב במחלף ההשתלבות עם כביש 20 לכיוון צפון. הרכב שנעצר היה רכב מסוג מיצובישי, מ.ר.3568702, הנאשם נהג ברכב כשלדבריו הוא היה בדרכו חזרה מביקור בשדרות אצל אחיו.
אפק הודה בהגינותו כי:
"הכביש היה פנוי, יום שישי אחר הצהריים, אין לי פרטים של המודיע שדיווח על הרכב, אני לא יכול לומר בוודאות שזה הרכב שדווח עליו כי הוא משתולל אבל סביר להניח שכן, הוא לא הואשם בנהיגה פרועה".
מפיו של הנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול. אפק הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לצורך בדיקת שכרות והסיע אותו בניידת לבית דגן. בבית דגן נערכה לנאשם בדיקת מאפיינים ובדיקת ינשוף על ידי השוטר אסף פודמסקי (להלן-
השוטר אסף).
הנשיפה הראשונה התבצעה בשעה 17:11 ועל פיה נמדד בגופו של הנאשם ריכוז אלכוהול של 480 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. הנשיפה השנייה התבצעה בשעה 17:13, ותוצאתה הייתה 490- מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. מדובר בשתי נשיפות רצופות, בפער זמנים של שתי דקות זו מזו, והפער בתוצאות זניח.
הנאשם הודה כי הוא שתה שתיים וחצי כוסות "טלה" שזו בירה אתיופית, ובבדיקת מאפיינים נדף מפיו ריח אלכוהול, הוא התנדנד בעמידה והחטיא במבחן הבאת האצבע לאף,בשתי הידיים.
מטעם התביעה העידו בפניי המפקח אפק, השוטר אסף וטכנאי מכשור ואכיפה , הרצל כהן. הנאשם העדיף להימנע מלהעיד כשמשמעות הימנעותו זו הוסברה לו ובהיותו מיוצג.
לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את חומר הראיות, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה של נהיגה בשכרות, אך ארשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
ואלה נימוקיי.
התביעה תיקנה את כתב האישום על ידי הוספת תעודת עובד ציבור בדבר תקינות מכשיר הנשיפה בו בוצעה המדידה. בא כוח הנאשם ביקש לחקור את טכנאי מכשור ואכיפה אשר ערך את התעודה.
עם זאת, התביעה הסתפקה בהגשת תעודת עובד הציבור ולא הגישה את דוח הביקורת התקופתית, כרטיס המכשיר או את תעודות הבלון.
היה על התביעה להגיש את כרטיס המכשיר ותעודות הבלון על מנת להוכיח מהי תכולת הגז בבלון בו בוצעה בדיקה הכיול (בדיקת אימות) עובר לבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם. בפסק דין שניתן ב
עפ"ת (מחוזי-ת"א) 31798-12-10 אליעזר רודיטי .נ. מדינת ישראל, קבע כבוד השופט רענן בן יוסף כי ניתן להכשיר את הגשת תעודות הכיול של הבלון כחריג לכלל האוסר על עדות שמיעה, אך לא ניתן לקבל עדות של טכנאי מכשור ואכיפה אודות תכולת הגז בבלון, שכן עסקינן בעדות שמיעה על גבי עדות שמיעה.
משלא הגישה התביעה מסמכים כנדרש לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי מכשיר הינשוף כויל באופן תקין.
כאמור, המפקח אפק הסיע את הנאשם בניידת לבית דגן שם בוצעו לנאשם בדיקת מאפיינים ובדיקת נשיפה. עם זאת, במסמכים ת/2 ות/3 לא נרשם כי אפק המשיך וליווה את הנאשם בתחנה בבית דגן עד למועד שבו הועבר הנאשם להשגחתו של השוטר אסף.
אני מאמינה למפקח אפק כי הנאשם לא שתה, אכל, הקיא או עישן בעת שהיה בחזקתו במהלך הנסיעה בניידת, אך היה מוטל עליו לציין נתונים אלה במסמכים שערך. בפרט, היה עליו לציין האם בתחנת בית דגן הוא באופן אישי ליווה את הנאשם והשגיח עליו שלא ישתה, יאכל, יקיא או יעשן עד למועד שבו הועבר הנאשם להשגחתו של השוטר אסף. המפקח אפק הודה בעדותו כי
"לפי דעתי העברתי אותו לאסף באופן מיידי לאחר שהגעתי לבית דגן, לא רשום לי אם נכחתי במהלך ביצוע בדיקת הינשוף. לפי מה שרשום לי אני לא יכול להגיד אם הוא עישן, שתה או אכל, אבל אם הוא היה איתי בניידת אני משוכנע שלא שתה או אכל או עישן".
השוטר אסף אמנם רשם בת/7 כי הוא וידא לפני ביצוע בדיקת הנשיפה כי הנאשם לא שתה,הקיא או עישן, אך בעדותו הודה כי לא רשם מהי השעה שבה הועבר הנאשם להשגחתו.המסקנה כי היא בראיות שהוגשו מטעם התביעה קיים חסר, ולא ניתן לקבוע באופן ודאי כי נשמר התנאי של המתנה בת 15 דקות לפני בדיקת הנשיפה.
ההגנה טענה כי בדוח העיכוב (ת/1) קיים פגם מהותי היות ומי שחתם עליו הינו השוטר אסף ולא המפקח אפק, אך אינני מקבלת טענה זו.
כאמור, המפקח אפק הודיע לנאשם כי הוא מעוכב עוד בעת עצירת הרכב בכביש 20. את דוח העיכוב מילא המפקח אפק בתחנת בית דגן בשעה 17:20, והנאשם חתום על הדוח. השוטר אסף אמנם חתם בסיום הדוח, אך מהקשר הדברים עולה כי חתימתו נוגעת לשעת סיום העיכוב. לא מצאתי כי זכויותיו של הנאשם נפגעו בדרך כלשהי בגין הליך העיכוב. המפקח אפק נחקר ארוכות בנוגע לדוח העיכוב ולא מצאתי כי יש בסיס לטענת ההגנה לפיה נפגעה זכותה לחקור את עורך המסמך.
השוטר אסף ביצע בדיקת כיול למכשיר הינשוף בשעה 17:06, וכאמור מכשיר הינשוף הופעל בשעה 17:10, כשהמדידה הראשונה בוצעה בשעה 17:11. בדוח המאפיינים רשם השוטר אסף כי בדיקת המאפיינים בוצעה בשעה 17:10, אך בעדותו הוא הודה כי באופן מעשי לא ניתן לבצע בו זמנית בדיקת מאפיינים ובדיקת נשיפה, ולכן בדיקת המאפיינים לא נערכה בשעה 17:10, אך הוא מבצע בדיקת מאפיינים לפני בדיקת הנשיפה.